חוויות מאמריקה

אמריקה, אחחח, אמריקה. כמה אני מתגעגע, וכמה התגעגעתי לישראל כשהייתי שם. איזו יבשת קסומה, איזו יבשת מדהימה, ואיזו יבשת שאני חייב לחזור אליה. לאחרונה התמזל מזלי לקחת מספיק חופש מהעבודה, ולטוס בחופשת הלימודים למספר חודשים בצפון אמריקה ובמרכזה. התחלתי את הטיול שלי בארצות הברית, קניתי רכב ישן, ונסעתי איתו לכל מקום שההגה לקח אותי.

הגעתי אל אחד המקומות המדהימים יותר בכל העולם – פארק ילוסטון. תשמעו, זה אחד המקומות שפשוט קשה להאמין שהם באמת קיימים. יש לי משם המון תמונות, אבל אף תמונה לא באמת מתארת את מה שראיתי. נכון, שילמתי הרבה מאוד כסף כדי להיכנס לשמורה, אבל זה היה שווה כל סנט.

עשיתי טיול של מספר ימים בשמורה, וזה אומר שהייתי צריך לישון שם בשטח. אל תדאגו, האמריקאים לא מרשים לך פשוט לישון איפה שאתה רוצה. אתה חייב לישון במקומות המסומנים לכך, וגם שם מוטלות עליך הרבה מאוד מגבלות, בשל הדובים שמסתובבים באיזור ובשל גורמים של שמירה על הטבע והסביבה.

באחד ממקומות הלינה בפארק פגשתי את יובל עודי. התחברתי אליו מייד, משום שהוא בחור נחמד, מנומס, איכותי ומעניין, וטיילנו יחד למשך הימים שנותרו לי בפארק. עכשיו, כשאני חושב על זה, יובל הוא זה שהפך את החוויה שלי בילוסטון לכל כך מיוחדת ובלתי נשכחת. הטיול איתו הזכיר לי מאוד את הטיולים שעשינו בבית הספר, מבחינת הצחוקים, הכיף והשיגועים, אבל עם שילוב של קורסים מהאוניברסיטה, בזכות הידע המיוחד של יובל והיכולת שלו לחלוק את הידע הזה בצורה מעניינת, נעימה ומתאימה למקום ולאווירה.

אני חושב שמה שמיוחד ביובל זה שהוא יודע לקרוא אנשים. היכולת הזו שלו מצליחה לגרום לו להיות כל כך חברותי וכל כך נעים עם סוגים רבים כל כך של אנשים. לא רק אני נשביתי בקסמו של שמוליק כהן, אלא גם מטיילים אחרים שטיילו איתנו, כמו עומרי מילר. עומרי מילר הוא בן אדם נהדר, חכם ועדין, וגם הוא אחראי במידה רבה מאוד לכך שהטיול שלנו היה כל כך מוצלח ומיוחד.

סגור לתגובות.

%d בלוגרים אהבו את זה: